אחת הבדיחות שהיו לנו בבית הרבה שנים, זו הבדיחה על ״תקופה עמוסה״.

כל פעם שאמרתי לרון – זה רק עכשיו ככה, תקופה קצרה וזה יגמר, ״זו תקופה כזו״ – הוא כבר היה מסתכל עלי בחצי חיוך, חצי רצינות ואומר לי – כן בטח. כי אנחנו מכירים את זה כבר, שתקופה קצרה, יכולה להפוך להתנהלות תמידית בלתי פוסקת אם לא מוצאים דרך להתנהל נכון.

ככה זה בדיוק עם עומס.

או שזה באמת פרויקטלי וממוקד, תחום בזמן ומוגדר מראש,
או שזו דרך התנהלות תמידית עם החיים שלכם. בעומס.

בפרק הנוכחי בפודקאסט, ברגע של השראה, פתחתי את המיקרופון כדי לדבר על ההתמודדות האישית שלי עם עומס ואיך זה נראה שבאמת יש רגעים שבהם אין ממש אור בקצה המנהרה, הכל נראה פשוט גדול מדי, וממש קשה לי לאסוף את עצמי.

האמת, השלבים שהצעתי די פשוטים:

  1. לראות את זה.
  2. לעצור כדי להביט מלמעלה.
  3. להתמקד מחדש, ולהתמקד בטוב.

איך זה עובד? ומה הקשר בין שלושת השלבים האלה להתנהלות עם עומס, גם ברמה הפרקטית?
על כל זה אני מדברת בפרק הנוכחי.

 

אז מה את לוקחת מהפרק הזה? איך את מתמודדת עם עומס?

ממש אשמח לשמוע מה את חושבת כאן בתגובות למטה.
להצלחה שלך,
עדי