מציאת אחיזה מחדש, איך צוברים מומנטום בתקופה הזו?

כל מעבר בחיים, גם אם הוא טוב- מטלטל אותנו

אנו צריכות לבדוק מה מייצר לנו אחיזה,
להתמקם שם ואז לעבור לשלב הבא.

גם עכשיו, עם הסגר, שגרת הבוקר למשל, זו אחיזה חדשה

כי כשזה לא מותאם לנו זה מבלבל לנו את כל היום,

זה טורף את המקצב והמומנטום שהצלחנו ליצור עד כה,

ודורש הסתגלות בהיבט הזה,
שלא נדבר על שאר היבטי החיים שהשתנו…

אז כדי להשאר בטוב ולייצר מומנטום

זה לא רק המוטיבציה (שאחרי זמן מה דועכת)

אלא התאמה של ההרגלים, הרוטינה והשגרות 

איך זה מרגיש כשאני לא יוצרת לי תשתית לייצב את עצמי?

מה המקור ליציבות הזו?

איך מייצרים חוויית חיים יציבה, בחיים שהם לא יציבים במהותם?

על מה אני צריכה לעבוד?

איך אני ממשיכה לדאוג לעצמי בתוך זה
ושומרת על מה שחשוב ועל המהות?