זה התחיל עם יובל אברמוביץ וחופשות הכתיבה שהוא לוקח.
אהבתי את הקונספט של זמן בחו״ל לכתיבה. חורף יותר מאשר קיץ.
ולא צריך הרבה בשביל להדליק אותי על מעבר דרך בן גוריון.
במיוחד אחרי משלחת הכתיבה האחרונה שטסה עם יובל לאתונה.
בבלאק פריידי האחרון הגיעה ההזדמנות ואני שריינתי נסיעה בכמה גרושים, בחיי. לילה בתל אביב עולה יותר.
ניסיתי לתאם עם חברות, לא הסתדר. המשכתי לבד.
וישר אחרי אירוע Tedx סביון, המשכתי הביתה, לארוז טרולי, דרינק עם רון ולשדה תעופה.
לילה לבן! פפפ… מה חשבתי לעצמי…
/
אז זה מה שקורה איתי ביממה האחרונה – מלא מלא מחשבות. מעט כתיבה.
עדיין לא צללתי פנימה כמו שרציתי,
בעיקר כי הכל מתערבב לי בין המילים, הרצונות של השנה החדשה, התחייבויות לעצמי ודברים שקורים עכשיו.
והכי קל לתת לעצמנו בראש שתכננו משהו אחד ודברים זורמים אחרת.
אז הנה סיכום בינתיים למחשבות שלי עד כה:
/
– תודה על ההזדמנות לייצר הרפתקאות חדשות כל הזמן בחיים! כן, אני יוצרת אותן!
אני בחרתי לילה לבן וזמן עם עצמי, לחוות את ההליכה על החוף הקסום הזה או לרוץ בגשם ולהרגיש לשניה בדמיון בסקוטלנד.
זה לא במקרה קורה לי, לא מתגלגלת אלי סתם ההזדמנות – מה שבמיקוד שלנו גדל, והמיקוד שלי זה לחיות חיים מלאי הרפתקאות וחיות. וזו אחת הדרכים שלי.
/
– שנה הבאה הולכת לתכנן במודע נסיעת סיכום ופתיחת שנה כזו.
בלי קשר לכתיבה, זו תהיה נסיעה אחרת ?
הסמיכות הזו לשנה החדשה גרמה לי לחשוב לעומק על דברים, וגם לרצות לעשות תכנון יותר מעמיק, לסדר תאריכים, תכנים ותוכניות. באמת ללמוד על עצמי משהו מהשנה החולפת וליישם מסקנות. וכל התכנון הזה דורש זמן ומחשבה.
/
– שמתי לי יעד מילים שאפתני לסופ״ש הזה. אומרת לשאפתנית שבי – אני בסדר גם עם כל כמות מילים שאגיע אליה.
הספר הזה ייוולד ממני כך או אחרת, והחוכמה היא למצוא את הדרך הנעימה לילד אותו.
התוצרים שיצאו מהימים האלה וההחלטות, חשובות לא פחות.
/
השאר תגובה