נשים שאני עובדת איתן, קורצו מהזן הזה של השאפתנות. אלו שלא יכולות לשבת בשקט. שתמיד יש משהו מעסיק אותן, בפועל או בראש.
שתמיד יש את הדחף להתקדם, ללמוד, לעשות, לפתח.
הרי גם אני כזו, אני יודעת לזהות את זה גם כשאני שומעת מישהי בחצי אוזן.
והמקום הזה יכול להיות מתסכל מאוד, כי לכל אחת, יש את קצב התנועה וההתפתחות הפנימית, ואת הקצב בו הדברים קורים בפועל.
ולתוך הפער הזה יכול לחלחל הספק כי לדברים לוקח זמן להתממש:
״האם אני טובה מספיק בכלל?״
״למה אני לא שם כבר?״
״למה זה לוקח כל כך הרבה זמן״
״אולי זה לא אפשרי״
״אולי אני משוגעת, מה אני מגזימה״
״מה את עפה על עצמך, זה יותר מדי!״
״מי את בכלל שזה יצליח לך?״
״את לא טובה מספיק!״
וככה זה ממשיך להתדרדר ולהתדרדר.
והעניין הוא – שכל דבר שנרצה לגמרי אפשרי!! פשוט אנחנו אלו ששמות לעצמנו מקלות בגלגלים כל פעם מחדש עם המשפטים הפנימיים האלה.
לאחרונה החלטתי לקחת יותר לתשומת ליבי את העבודה הפנימית שאני עושה עם המקלות האלה, ומתי אני מייצרת לעצמ חבלה פנימת כזו וספק.
כי הרי זה קורה לכולנו.
וכל פעם שאני תופסת את עצמי, אני עושה ׳ניקוי אמונות׳.
פותחת מחברת אם אני יכולה, ואם לא בראש, ומתרגלת במקום את שינוי התפיסה שלי לגבי אותו ספק.
וכדאי לעשות את זה תוך כדי תנועה ולא פעם במיליון שנה, כי ככל שננקה את העשבים השוטים בדרך, ככה המרחב יהיה יותר פתוח לצמיחה שלנו. וזה מה שאני מלמדת בעצם, איך לגדול.
אנשים שואלים אותי מה אני עושה.
אולי ׳מאמנת׳ היא המילה הכי מוכרת שבה אני יכולה להסביר את העשייה הזו.
אבל בת׳כלס, האמת היא, שאני מלמדת איך לגדול תודעתית.
בדרך הכי פרקטית שיש – שינוי הרגלים 
אז ככה:
הקלטתי הדרכה בה אני מלמדת את ״מודל הצמיחה״.
הזדמנות לקבל כלים להתמודד עם הביקורת הפנימית הזו.
אם את מרגישה שזה מדבר אליך ועליך
לחצי כאן ובחרי לך מועד מתאים לצפייה
השאר תגובה