בסביבות בשעה 16:00 היתה לי קריאה פנימית לצאת לנשום אויר ולראות קצת ירוק. לא רציתי שיעבור עוד יום שלא יצאתי החוצה. בימי החורף ועם הקטנה בבית, זה אשכרה יכול להיות מאתגר לצאת…
הטבע נמצא פה במרחק צעד מחוץ לדלת, ועדיין, חשוב לצאת. לראות מהחלון זה לא תחליף לגעת בעץ 
השמש היתה מושלמת, תאורת שקיעה, וכל מה שהייתי צריכה כדי להרגיש טוב זה לפתוח עיניים וללכת עד קצה שביל הגישה של הבית.
איך שהגעתי לקצה, חזרתי חזרה להביא את הטלפון ולצלם את מה שצילמו קודם העיניים שלי.
סיבוב אחד לנשמה,
וסיבוב אחד ליצירתיות.
ואחרי לא יותר מ-10 דק׳ לדעתי, חזרתי ממושאבת הביתה.
אין על ההטענה של הטבע?
מה ממלא אתכן ונמצא בהישג יד?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה