בימי טרום הקורונה, כשהחיים גם ככה היו עמוסים, והיו לנו מיליון דברים לנהל ולטפל בהם, הרגלים היו הבסיס לחיים מאוזנים, זורמים, בשליטה.
המקום בו אפשר לעשות סדר, לקבוע רוטינה, לרוץ עליה, ומקסימום לקטר על חוסר העקביות שלנו או העובדה שלהתניע הרגלים יכול להיות בהתחלה קצת קשה.
השנה, האתגר הוא בכלל לא התנעת הרגלים.
כי הרי מה יעזרו הרגלים ארוכי טווח, אם אחרי שבוע הרוטינה משתנה, נכון?
כל שבוע עדכונים חדשים ומלחיצים, עם מסגרות, בלי מסגרות,
פעם למעלה, פעם למטה,
לו״ז מכמה מורות שונות, אתגרים בעבודה,
תמרון יומי של עבודה מהבית ועוד!
אז כן, חשוב לדעת מהם הרגלי הבסיס.
לא סתם חפרתי על זה הרבה לאחרונה.
זה התשתית של החיים שלנו.
מאיפה להתחיל, איך להגביר את הווליום הפנימי ומה לעשות קודם.
חשוב לחשוב פשוט, ולדבוק יותר מאי פעם בהרגלים אישיים שיתנו לנו כוח ואנרגיה בימים בהם האנרגיה המנטלית שלנו בקאנטים.
ואולי הכי חשובה….
והחמקמקה מכולם,
זו –
ההתאוששות.
כמה מהר אנחנו מתאוששים ברמה השבועית.
כמה מהר אנחנו חוזרים לנתיב שמוציאים אותנו ממנו,
כמה מהר אנחנו יודעים להרים את עצמנו כשיש שינוי,
כמה מהר אנחנו יודעים לענות למחשבות השליליות, לייאוש או לקושי,
כמה הסנטר שלנו יציב אל מול כל הבלאגן בחוץ,
וכמה אנחנו משתמשים בהרגלים, כעוגן לחזור אליו, לא בהכרח להיאחז בו.
הרגלים חשובים.
יותר מאי פעם.
ואפילו יותר חשוב – איך אנחנו חוזרים אליהם.
בתמונה – הסוס שאני פוגשת כל בוקר במסלול שלי, שמסמל בטוטם האינדיאני את העוצמה והחוסן שיש לנו בחיים. איכשהו, תמיד גורם לי להזדקף לידו.
רק ההזדקפות מזכירה לי את ההתאוששות הזו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה