אני מוצאת שמשנה לשנה, העצבים שלי סביב היום הזה עולים.
בוא נשים את זה על השולחן:
אנחנו לא באמת זקוקות ליום בשנה כדי לזכור מי אנחנו!
נשים הם כוח מניע בעולם הזה.
היסטורית, אבולוציונית, אנרגטית.
בכל מובן.
בעלות חוכמה, הכלה, הנעה,
מחוברות לאמא אדמה.
מנהיגות מבטן, מלאות הובלה,
וגם ריפוי והקשבה.
הכל מהכל.
זה היופי.
וזה גם הקושי כנראה.
כל זה משהו לדעת ולהיזכר בו על בסיס יומי,
ולא כי יש אירוע עממי שנקרא יום האישה הבינלאומי.
בואו נעשה סדר – לא כולם יודעים שלפני קצת יותר ממאה שנים, איגוד נשים פועלות החל בשביתה על זכויות עבודה, מה שהתפתח אחר כך גם לזכויות הצבעה ועוד.
באירופה ציון היום הזה תפס יותר תאוצה עם השנים,
ובמערב רק ב-1977 האו״ם הכריז על התאריך הזה כאל יום ציון לזכויות נשים.
ויש הבדל בין התזכורת שאנחנו עדין לא במקום בו יש שיוויון אנושי בכלל בין גברים לנשים, לבין החגיגה הלא מוסברת ולא מחוברת שיש לפעמים סביב היום הזה.
ואני, שאני עוסקת בצמיחה נשים, התנהלות ובחירה יום יומית, רואה את ההשלכות של זה כל הזמן, של השכחה.
ונחמד שיש תזכורת תרבותית להערכת נשים,
אבל זה מתחיל מזה שנזכור להעריך את עצמנו קצת יותר ונבחר בעצמנו כל יום מחדש.
שנדע שצמיחה אישית היא כוח מניע פנימי ולא מותרות.
שמגיע לנו קודם כל לתת לעצמנו,
ושאנחנו טובות כמו שאנחנו!!
כמו שאנחנו!
גם בלי לשפר, בלי לתקן, בלי להיות מישהי אחרת.
אנחנו, על כל החלקים המופלאים והקסומים שבנו.
זה הפלא! 
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה