ואז הגיעה הקורונה.
תמיד ראיתי את עצמי אחת כזאת שיש לה אישיו עם כסף.
כולם יודעים לעשות כסף חוץ ממני,
לכולם זה בא בקלות, רק אני עם השריטות שלי.
לא יכולה לדבר על זה,
בהתחלה לא יודעת לעשות כסף,
אח״כ לא יודעת לנהל כסף,
אח״כ רק עושה טעויות עם כסף,
כסף נוזל לי בין הידיים,
לא טובה עם רשויות, בנקים, בירוקרטיה,
לא יודעת להתמודד עם אקסל,
מפחדת להסתכל למספרים בעיניים,
כי מה זה אומר עלי, ומה יקרה, ואני פשוט לא טובה בזה,
ואוף, אני אף פעם לא אצליח, ועוד ועוד….
נראה לי שכל הנאום הזה מוכר למי שמופעלת מהנושא כמוני.
ואז הגיעה הקורונה.
ובמרץ, הרגשתי כאילו כל החיים הפיננסיים שלי התנגשו חזיתית עם קיר בטון.
ושם, באיזו מקלחת שבכיתי את נשמתי,
הייתי צריכה לקבל החלטה.
האם אני נכנעת לכל הסיפורים האלה וחוסר האונים,
או שאני משנה אותם.
להיות או לחדול ככה זה הרגיש…
ואז הגיעה הקורונה.
ויש דברים שאני לא מוכנה להיכנע להם.
קיבלתי את ההחלטה.
וידעתי שהפעם זה יהיה אחרת.
מבפנים החוצה.
כלומר, הפעולות ישתנו,
אבל רק אחרי שהחשיבה תשתנה ולא להפך….
וחד משמעית אני יכולה להגיד שהחודשים האחרונים היו החודשים הכי טובים בעסק שלי אי פעם! מאז שהתחלתי!
למעשה, גידול של מעל 20% עד כה השנה!
ואני יודעת שיש כאלה שמופעלים מזה,
או מתכווצים מהשיחה כאן,
ואיך אני מדברת על הצלחה וגידול, שיש כאלה שלא עובדים,
ושיש עסקים שקורסים, ואני מגזימה שאני משתפת במספרים וביעדים,
ומדברת על זה בלייב….
כל מה שאני יכולה להגיד, זה – שתמיד יש לנו בחירה.
אני באמת מאמינה בזה.
וכל מציאות, פיננסית בעיקר, לא משנה כמה היא זוועתית,
מסתבר שאפשר לשנות.
הרי לא הגענו לחיים האלה כדי לסבול. כדי לעבוד מבוקר עד לילה ואז לקום לעוד בוקר של עבודה קשה, וייאוש ותסכול. או סתם תסכול וביקורת אינסופית בלתי נגמרת, נכון? זו לא המטרה.
באנו ללמוד לחיות.
באנו ללמוד לצמוח.
השאר תגובה