אני זוכרת את הרגע שהייתי באחד הכנסים של ברנדון בושארד לפני כמה שנים, והוא דיבר על החשיבות של הבריאות בלהיות
היי פרפורמרים (High Performer).
ישר התכווצתי בכסא.
זאת אומרת, הרגשתי כבר די אפקטיבית בחיי, עושה דברים, משיגה תוצאות.
אבל בת׳כלס, ידעת שאני אוכלת גרוע, שהגוף שלי לא חזק כמו שהוא יכול להיות,
ובואו… הכי קל לנו להזניח את עצמנו כי החיים כל כך עמוסים ולחוצים. לפחות זה מה שאמרתי לעצמי. ולא ממש הבנתי, מעבר אולי לשייקים בבוקר, איך אני אמורה לעשות את כל הדברים שהוא המליץ לעשות כדי באמת לעלות לרמה הבאה ולהצליח להגיע לאפשרויות החיים שהוא מתאר.

והאמת, תהליך השינוי הזה שעברתי ב-3 שנים האחרונות כל כך מרובה שכבות ותהליכים, שאני בטוח אקדיש לו פרק מורחב בפודקאסט, רק כדי לתת לכם הצצה איך הצלחתי לעשות את זה בסופו של דבר. גם בתזונה וגם בספורט.
הפעם, אני רוצה להתעסק בעיקר בחלק של התנועה.

מריצה אתכם כמה שנים קדימה מהסמינר ההוא בארה״ב לקיץ האחרון.
אני אחרי שנתיים של אימונים פונקציונאליים בסטודיו. חזקה, נהנית ממה שהצלחתי ליצור עם הגוף שלי.
אבל מכל מיני סיבות, נאלצתי לקחת הפסקה ארוכה (מדי) ובפועל, כבר חודשיים לא מתאמנת. בכלל.

מה שזה עשה לתודעה שלי, היה הרסני ביותר.
פתאום מצאתי את עצמי אומרת לעצמי כל מיני משפטים נוראיים.
״הנה עוד פעם את נתקעת״, ״איזו גרועה״, ״לא מסוגלת להתמיד״, ״את לא תצאי מהלופ הזה״, ״אין טעם לחזור בכלל״….
ועוד שלל דברים הרבה יותר כואבים.
נו, אתם מכירים את הקול השטני הזה בכולנו… לא צריכה להגיד לכם. הקול הזה השאיר אותי כל בוקר בייסורים במיטה, וגרם לכל בוקר להיות איטי ומתסכל מהקודם לו.

העניין הוא, שאני כבר מנוסה עם הקולות הפנימיים שלי.
יכולתי ״לראות״ כאילו מבחוץ שזו לא האמת.
(איך יכולתי – מבטיחה לכם שיהיה גם על זה פרק בפודקאסט. רשמתי לי היום בהרחבה להקליט את ההסבר הזה בהקדם).
וברגע שהבנתי שזו לא האמת, אלא רק קול מתוסכל בתוכי, שאלתי: ״אז מה הפתרון? מה יוציא אותי מזה?״

והתשובה עלתה לי כל כך מהר שלא היה לי ספק שזה מה שאני צריכה לעשות: ספורט. כל בוקר. נקודה.

ואתם מכירים את הקלישאה – כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע.
ת׳כלס, אין לי תיאור מדויק מזה. הרי זו התכווננות במיטבה.
כשאנחנו רוצים משהו ואנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים, הפתרון יגיע מהר.

לשמחתי הפתרון היה במרחק וואטסאפ – דניאל מלמוד.

מיד שלחתי לו הודעה. כמה התכתבויות ונכנסתי לליווי האישי שלו. למה?
כי עם כל הרצון שלי והידיעה שזה הפתרון, כל אחד צריך פוש כדי להתחיל. ומסגרת כדי להתמיד.
בתור מאמנת, ידעתי את זה.
ואין לי שום בעיה להיות תלמידה ממושמעת אם אני יודעת שזה מה שיקח אותי לרמה הבאה.

תראו, קל זה לא היה.
לקום כל בוקר בזריחה (או שעה מוקדמת אחרת), לגרד את עצמי ולזוז ״באש ובמים״, לא משנה מה – זה לא הרגל שהיה חזק אצלי במיוחד. רק שהפעם, היתה לי סיבה ממש טובה ומוכנות ממש טובה לעמוד בזה.
בלי להרחיב כרגע על התהליך עצמו שעברתי ביני לבין עצמי (ודניאל), הנה המתנה שלי אליכם הפעם – מה קיבלתי וחיזקתי בחיים שלי בחודש של תנועה יום יומית. ולמה זה היה חיוני בעיני כדי שאוכל לעלות לרמה הבאה שלי.

מאחלת לכם להמשיך את מסע ההתפתחות שלכם לרמה הבאה.
תזכרו שבסוף, לזוז כל יום, הופך אתכם חד משמעית להיי פרפורמרים.
פשוט תמצאו את הדרך המדויקת לכם לעשות את זה.
את דניאל בכל אופן, תוכלו למצוא במרחק וואטסאפ – 054-7244269

הנה הצצה לאיך נראות שלל התמונות שהעברנו בנינו (טוב, אני בעיקר העברתי):

ככה נראה תהליך שמירה על אורח חיים בריא

מה קיבלתי לחיים וחיזקתי מתרגול תנועה וספורט יום יומי:

  1. יש לי למה לקום בבוקר, גם בימים שקשה.
  2. אני נהנית מזריחות מדהימות ואוויר צלול לפני שכולם מתעוררים.
  3. זמן לעצמי בשקט!! (רוב הזמן) פרייסלס.
  4. אני קשובה לגוף שלי ומדויקת איתו יותר.
  5. אני מוציאה יותר אנרגיה וממשיכה לרדת במשקל.
  6. אוטומטית מצב הרוח שלי משתפר אחרי אימון לא משנה מה.
  7. יש בי המון גאווה וסיפוק שאת הדבר הכי חשוב עשיתי על הבוקר – לדאוג לגוף שלי.
  8. כמות התירוצים בכלל בחיים ירדה פלאים.
  9. פשוט פיזית התחזקתי! זו הרגשה מדהימה!
  10. אני מחזיקה את עצמי טוב יותר.
  11. יש לי יותר ביטחון כשאני יותר חזקה ואסופה.
  12. אני נהנית יותר להסתכל במראה ולראות את השינויים.
  13. אני נהנית יותר להצטלם ובטוחה בעצמי בתמונות.
  14. הילדים מקבלים השראה ודוגמה אישית מזה שהם רואים אותי מתאמנת כל יום.
  15. רון מקבל השראה שהוא רואה אותי מתאמנת כל יום.
  16. אין לי נפילות אנרגיה לאורך היום.
  17. אני יותר מפוקסת ומצליחה לשמור על ריכוז לאורך פרקי זמן ארוכים יותר.
  18. אני נהנית מהליכות ארוכות הרבה יותר מבעבר, הגוף נכנס לטראנס כזה.
  19. ההליכות מאפשרות ליצירתיות שלי לצאת החוצה ולמחשבות חדשות להתגבש.
  20. חזר לי החשק לרוץ! ובכלל להיות אקטיבית יותר.
  21. אני רואה איך כל יום הגוף שלי משתפר ו*אני* בעצם משתפרת.
  22. זה עושה לי חשק לטפל בעצמי טוב יותר.
  23. אני מרגישה חזקה יותר מנטלית, ששום דבר לא יכול עלי.
  24. העקביות גורמת לי להרגיש שאני יכולה להיות עקבית בהכל אם ארצה.
  25. אני חוזרת לתלם מהר יותר, גם אם משהו משתבש.
  26. הישיבה שלי זקופה ויציבה יותר.
  27. הבגדים גדולים עלי! עושה טוב להתחדש בבגדים מזה שההיקפים הצטמצמו.
  28. עושה לי נעים להרגיש אסופה יותר כשרון מחבק אותי ומקיף אותי בקלות.
  29. אני מחוברת ומרגישה את הגוף שלי, ולא מנותקת ממנו כמו בעבר.
  30. אני משפרת את הנשימה שלי באמצעות התרגול היום יומי.
  31. פחות ״קנקים״ כי המפרקים שלי זזים כל הזמן.
  32. החלמתי מדלקת בכתף הכי מהר שהחלמתי אי פעם.
  33. היה לי קל יחסית להחזיק יום שלם  על עקבים על הבמה בכנס.
  34. אני מצליחה לראות את האפשרות שאצליח לעשות דברים שבעבר לא חשבתי שיש לי סיכוי.
  35. תחושת המסוגלות הכללית שלי השתפרה.
  36. אני מעוררת השראה ומעודדת אנשים אחרים לעשות גם בעצם זה שאני משתפת תוך כדי תהליך.
  37. תרגול הספורט היום יומי עוזר לי גם להקפיד על תזונה מדויקת יותר.
  38. מעורר אותי לחשוב על מטרות חדשות שאני רוצה להציב לעצמי פיזית ובכלל.
  39. התחלתי פשוט *להנות* מתנועה הרבה יותר!
  40. התעוררה בי ציפייה לבוקר! מה שלא היה לי הרבה זמן.
  41. זו עוד פעילות שאני יכולה לעשות בכיף עם הילדים (והם ממש מבקשים ממני).
  42. הסיבולת שלי השתפרה.
  43. התחושה הזו של שרירים קצת תפוסים כי הם עברו ממש כיפית לי.
  44. אני יכולה לעשות יותר דברים אקטיביים ולא להתעייף (אפילו אם זה להרים את הארגז מהסופר בלי שזה יזיז לי).
  45. שיפרתי עוד את הגמישות שלי וזה מורגש ביום יום.
  46. למדתי לעשות ספורט גם בחופש ולהנות מזה גם באווירה שונה/ מחוץ לשגרה.
  47. הפכתי פחות ביקורתית והבנתי שבאמת מה שחשוב זה שאני בעשייה.
  48. פחות בפחד מפציעות ישנות וסומכת על הגוף שלי יותר.
  49. עושה חשק לעוד – תנועה מביאה איתה רצון לעוד תנועה!
  50. גיליתי מחדש שאני מסוגלת להרבה יותר ממה שאני חושבת!

ואחרי כל זה… מה אתם לוקחים מהפוסט הזה?

איזה סעיף הכי דיבר אליכם? יש לכם סעיף להוסיף לגבי מה זה ספורט או תנועה בחיים שלכם?
ממש אשמח לשמוע בתגובות פה למטה.

נשתמע בקרוב,
עדי