אני מרגישה שלתכנן שנה דורש אומץ.
להיות יצירתית וחופשיה לפעול, כשהכל טוב וכיפי – זה קל.
להיות יצירתית וחופשיה, לדמיין משהו חדש, להקשיב ללב ולפתח כיוונים חדשים ללא תלות בנסיבות – זה כבר סיפור אחר לגמרי.
זה להתמודד עם הפחד לאכזב או להתאכזב.
זה לשחרר את הפרפקציוניזם.
או את הציפייה לתוצאות מסוימות.
זה אומר לקבל את העובדה שתכנון הוא רק תכנון והוא יכול לא לצאת בדיוק ככה לפועל, כי מי מבטיח לנו תוצאות…
וזה מפחיד.
כי יש ציפייה.
ויש רצון להצליח, לפרנס, להשפיע, להתקדם.
אני מרגישה שכבר שנתיים אני בתהליכי מעבר, שינוי, הסתגלות, התאמה ובריאה מחדש.
בהתחלה מגורים אחרים לגמרי,
ואז יצירת חיים, הריון, לידה
וממש בניית דינמיקת משפחה וחיים חדשה,
ואם זה לא מספיק, אני כאדם ואישה מתפתחת,
מה שמשפיע קשר ישיר על העסק והעשייה שלי.
ואם מבחוץ זה נראה מחוייך וקל – אז מחוייך – לפעמים,
וקל – ממש לא!
זה אפילו קשה. מאוד.
מאוד.
ולא סתם יש לי מטפל שאני פוגשת כל שבוע,
ומערכי תמיכה,
ועוד מגוון כלים ועזרים ששומרים לי על השפיות.
אז למה בכל זאת לתכנן?
למה זה כזה חשוב?
כי תכנון ויצירת מציאות בראש שלנו,
מספקת לנו תחושת שליטה מסוימת על החיים,
עוזרת לנו להתמקד בתמונה החיובית שאנחנו רוצות ליצור,
עוזרת לנו לזמן ולייצר הזדמנויות,
מאפשרת לנו לקום בבוקר ולהתפקס ועוד ועוד.
תכנון הוא המצפן.
ואני מתרגשת כל שנה מחדש לחקור מה יהיה המצפן שלי הפעם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה