פעם זה היה נראה לי בזבוז זמן.
לעצור? לשבת? לבהות?
למה?
אני יכולה בזמן הזה לתקתק עוד דברים…
אני יכולה לשלוח מייל, לענות לוואטסאפ, לעשות טלפון.
אני יכולה לכתוב משהו, לסדר משהו, להפיק משהו.
היום זה כבר לא העניין.
עוד משימה לא תהפוך אותנו ליותר מוצלחות, עשירות או מסופקות.
זה לא ה״סוד״.
האמת, אין סוד.
החיים שניצוק לתוך החיים שלנו, זה מה שקובע.
מזכיר לי את המשפט.
Build yourself a life not just a living.
זו הסיבה שקיבלנו החלטה אמיצה לעבור צפונה.
זו הסיבה שאני מזכירה לעצמי לצאת החוצה לנשום את הירוק.
זו הסיבה שבין שיחה לשיחה אני עוצרת.
נושמת.
בודקת איך אני.
דואגת לחלקים שבי.
שואלת מה מדד האנרגיה המנטלית שלי ואיך אני ממלאת את המיכל, ולא רק מה ״צריך״ לעשות ואיזה עוד משימה לסמן עליה וי.
פעם הרגשתי שזה ממש נוגד את ״הטבע״ שלי.
שאם אני לא מנצלת כל שניה אני לא בסדר.
היום אני יודעת שזה פשוט היה הרגל.
הרגל של שאפתנית, מצטיינת, חותרת לתוצאות,
שפשוט התרגלה לעובדה, שיש רק דרך אחת להתנהל.
יש הרבה דרכים להתנהל.
והרגלים אפשר לשנות.
לא משנה כמה הם עמוקים וישנים.
ודווקא בבחירה בעצמנו, מתגלות תוצאות חדשות,
בחירות חכמות יותר,
יותר ריכוז,
יותר סיפוק,
יותר התלהבות מהעשייה,
יותר סבלנות לילדים,
פשוט יותר חיים.
תחשבי על זה בהפסקת קפה הבאה 
בתמונה – ניהול אנרגיה לפני שהילדים חזרו מהיום שלהם.
הטענה להכלה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תזכרי שלא משנה מה – תמיד יש לך אפשרות בחירה, שינוי וצמיחה.
תמיד יש לך אפשרות לגרום לדברים שאת רוצה לקרות בזמן ובקצב הנכון לך.
מאחלת לך שנה של חלומות, הגזמות, שאיפות ממומשות וכיף בדרך,
לצמיחה שלך!
עדי
השאר תגובה