לכל שנה, יש ״הילה״ מסוימת. יש מכנה משותף רחב, קולקטיבי שאני מנסה לאתר ולהתחבר אליו. אנרגטית זה מרגיש לי נכון לפעול עם הכוחות הקולקטיביים ולא נגדם. אם אני מסתכלת רק על השנים האחרונות, אז 2020 היתה שנה של התמודדות, 2021 היתה שנה של צמיחה והתאוששות , שלא לומר ליקוק פצעים, 2022 היתה שנה של [...]
לא היה לי חלום להיות חלק מהרכב. לא הייתי חלק מחבורת מוסיקאים אף פעם. חוץ מגיטרה של חבר לכיתה ליד המדורה בלג בעומר, לא ממש הייתי מוקפת נגנים. אם כבר, תמיד רציתי לנגן ואיכשהו, זה לא זרם. פרשתי אחרי שני שיעורי פסנתר, מיתרים תמיד הכאיבו לי באצבעות, ופעם כשאמא שלי לקחה אותי לקונסרבטוריון כי [...]
אני מאמינה שלכל אחת מאיתנו יש מצפן פנימי שקיים בתוכה ומכוון אותה לדרך הכי מדויקת כל שנה, ובכלל בחיים. המצפן כמו בספינה, ייחודי למי שנושא אותו. אי אפשר להעביר מצפן מכלי שייט לכלי שייט, אחרת תהיה סטייה. וכך גם במציאות שלנו. לכל אחת המצפן שלה. אי אפשר להעתיק. לא יעזור לך להסתכל על מה [...]
מה הדבר הכי פרודוקטיבי לעשות ביום הראשון שאחרי החגים? כלום. כלומר, יש משהו - לנשום. ואז לנשום שקט, עם כוס קפה. אולי למשוך את הבוקר ואז לגוון את הקפה השני של הבוקר עם כוס אחרת. (מכירים את זה שלכל קפה ביום יש כוס מתאימה אחרת, או שזו שריטה שלי? ) והכי חשוב - לסדר [...]
לכל הנשים שרוצות לטרוף את העולם, שיש להן חלומות, ששואפות גבוה, שלא מודעות לכוח העל העצום שטמון בהן, שמפחדות לפגוע בסובבים אותן, בזוגיות, בילדים, בזמן עם הבית, שחוששות לא להיות באיזון, שיודעות לנוע מהר קדימה, ולרוב גם מקבלות על זה ריקושטים מהסביבה, ״תנוחי קצת״ ״לאן את רצה?״ ״מה רע במה שהיה [...]
הנה דוגמה בלייב לעוד חלק חשוב בחיים שלי - לדאוג לעצמי. במיוחד אחרי הרבעון האחרון עם המעבר צפונה, החגים, הבידודים, הבלאגן וההריון כמובן… היה חשוב לי לחזור לעצמי. כי את הפרט הזה, שאני בהריון, קצת ששמתי ב״הולד״. רק מה לעשות שלטבע אין עצירה. וכשכולם חזרו למסגרות, גם לי היה חשוב לחזור למסגרת. חלק מזה [...]
